פסק דין 4

בעניין עזבון המנוחה ח' מ', (ת"ז *********), ז"ל

‏‏‏החלטה

הצגת הצדדים וסיפור המעשה:

1. מונחת בפני עתירת המשיבים (מלבד י' מ'), לסלק על הסף את הבקשה לביטול צו קיום צוואת המנוחה ח' מ' ז"ל, אשר הוגשה על ידי י' מ' מ'.
2. המבקש ומשיבים 3-5 (ש' מ', ר' מ', ש' ל' נ' מ') הינם ילדיהם של המנוחים י' וח' מ' ז"ל, ואילו המשיבים 6-12 (כ' ל', א' מ', נ' נ' (קטינה) א' נ' (קטין) א' נ' (קטינה) ר' נ' (קטינה) וי' מ' הינם נכדי המנוחים. כ' ל' הינה הבת של ש', א' מ' הינו הבן של ר'. נ', א', א' ור' נ' הינם ילדיה של ש' ל', וי' מ' הינה הבת של מ'.
3. המנוחים – י' וח' מ' ז"ל ערכו ביום 27.7.2016 צוואה הדדית לפיה הם מורישים כל אחד מהם, את עיזבון הנפטר לזה שיוותר בחיים, ולאחר מות שניהם יחולק מרבית העיזבון בחלקים שווים בין כל הילדים והנכדים.

על פי הצוואה, חלקו של כל יורש בעיזבון הוא 1/11 (ארבעה ילדים ושבעה נכדים).

האב י' מ' ז"ל נפטר בשנת 2018 והאם ח' מ' ז"ל נפטרה בשנת 2019.

1. וזו לשון הצוואה:
2. אחרי מות אחד מאיתנו, יירש בן הזוג את כל עזבונו.
3. לאחר מות שנינו, יחולק עזבוננו כפי שיפורטו להלן.
4. סכום בשקלים של 5,000 דולר, יופקד בחשבון בנק שייפתח על שם ארבעת ילדינו ויושקע בקרן ממשלתית סולידית. סכום זה ישמש לקיום אזכרות במשך 10 שנים לאחר פטירת שנינו. האזכרות יתקיימו פעם אחת בשנה…
5. את המכונית (במידה ותהיה), תכשיטים וחפצים גבריים אחרים, יירש בננו מ'. תכשיטים וחפצים נשיים, יירשו שלשת בנותינו, בחלקים שווים.
6. את כל עזבוננו, מלבד האמור לעיל, יירשו ילדינו ונכדנו בחלקים שווים… (המבקש והמשיבים 4-10 לרבות "כל נכד/ה נוסף שיוולד עד לפטירת שנינו" מ.ל.).
7. עו"ד א' ס' יהיה למנהל עיזבוננו.
8. ביום 25.8.2019 ניתן צו לקיום הצוואה ההדדית מיום 27.7.2016 ולמינוי מנהל עיזבון – עו"ד א' ס', בהסכמת היורשים כולם, כולל המבקש.
9. כאן המקום לציין כי המבקש הודה בכתבי בי דין כי הצוואה הוצגה ליורשים לפחות בשני מועדים שונים: הראשון שביניהם לאחר מות האב, והשני והמאוחר יותר, לאחר מות האם (אם כי לטענת המבקש, לאחר פטירת האם הצוואה הוצגה ליורשים "לא באופן רשמי").

כמו כן יש לציין כי מכוח הסכמתו  (וכן חתימתו על המסמכים הדרושים) של המבקש לצו הקיום ולמינוי מנהל העיזבון הנקוב בצוואה, הוא קיבל כספים נזילים מחשבונות המנוחים וכן את הרכב אשר הונחל לו במסגרת הצוואה ההדדית.

1. מנהל העיזבון הזמין שמאות להערכת שווי דירת המנוחים. לאחר קבלת השמאות פורסמה הדירה ובמשך 10 חודשים לא צלחו הניסיונות למוכרה. בתחילת ספטמבר 2020 הציעה היורשת ש' ל' נ' כי ארבעת ילדיה ירכשו את הדירה במחיר הנמוך במעט ממחיר השמאות (970,000 ₪ במקום 1,000,000 ₪). מספר ימים לאחר מכן הודיע המבקש כי גם הוא מעוניין לרכוש את הדירה במחיר אשר הוצע על-ידי אחותו ש' ל', ומנהל העיזבון הודיע על קיום התמחרות וכן קבע מועד ותנאים להתמחרות.
2. בסמוך לכך, עתר המבקש בפני אחיו לשהות בדירה במהלך החגים "לזכר ההורים ז"ל" וכן ביקש לדחות את מועד ההתמחרות לאחר החגים, כאשר זה התחייב בפניהם כי לא יעבור לגור בדירה, ועל כן היורשים הסכימו שהמבקש ישהה בדירה באופן זמני.
3. לפתע, ביום 13.8.2020 (בחלוף שנה ממועד מתן צו הקיום!), הגיש מ' י' מ' בקשה לביטול צו קיום הצוואה.
4. בבקשת הביטול נטען כי רצון המנוחה היה שעיזבונה יחולק באופן שווה אך ורק בין ארבעת ילדיה, ולא גם בין נכדיה, באופן היוצר חלוקה שאינה מאוזנת. עוד נטען, כי האב המנוח הפעיל לחץ והשפעה בלתי הוגנת על האם וניצל את תלותה בו.
5. לטענת המבקש, הוא נתן את הסכמתו לצו קיום הצוואה ולמינוי מנהל העיזבון בשל מצבו הנפשי הקשה באותה תקופה ועקב אי ידיעת הזמנים הקבועים בחוק.
6. כמו כן הגיש המבקש ביום 15.10.2020 בקשה למתן צו מניעה במעמד צד אחד, במסגרתה עתר כנגד מנהל העיזבון לעיכוב מכירת הדירה, עד למתן פסק דין בתביעה שיגיש לביטול צו קיום צוואת המנוחה. לשיטתו, אם תתקבל תביעתו ובית המשפט יורה על ביטול הצוואה, יעמוד חלקו בדירה על 1/4 (במקום 1/11) ויהיה ביכולתו לגייס את ההון הדרוש לשם רכישת הדירה.
7. ביום 18.10.2020 נקבע כי לא ניתן להיעתר לבקשה במעמד צד אחד וכי יש להמציא את הבקשה לתגובת מנהל העיזבון.

יוער, כי בשל תקלה, ניתן ביום 18.11.2020 צו מניעה זמני במעמד צד אחד האוסר על המשיב (מנהל העיזבון) לעשות כל דיספוזיציה בנכס/הדירה, לרבות פעולות בניה ו/או הריסה.

 צו זה מיום 18.11.2020 בוטל בהחלטה מאוחרת מיום 23.11.2020.

ביום 2.2.2021 נערך דיון בבקשה לצו מניעה.

לאחר הדיון, נדרש המבקש להגיש תגובה סדורה וממצה. אולם מאחר ותגובת המבקש לא היתה ברורה, לא ניתן היה להכריע בסוגיית צו המניעה (ראה ההחלטה מיום 22.4.2021).

1. מכל מקום, ובהעדר צו מניעה, נחתם ביום 11.4.2021 הסכם מכר לפיו רכשו ארבעת הקטינים (הנכדים/ילדיה של היורשת ש' ל' נ') את הדירה תמורת 970,000 ₪. הקטינים הרוכשים, באמצעות הוריהם, התחייבו להעביר ליתר היורשים סך של 617,273 ₪ (7/11 חלקים).
2. בהחלטה מיום 27.4.2021 אושר הסכם המכר, משנקבע כי לא נפלו ליקויים בבקשת מנהל העיזבון אשר מצדיקה את פסילתו ואף לא נפלו ליקויים לגופו של עניין.
3. המבקש סירב להשלים עם 11(!) החלטות בית המשפט והגיש בקשת רשות ערעור, לצד בקשה לעיכוב ביטול צו המניעה הזמני מיום 18.11.2020.
4. ביום 16.6.2021 נעתרה ערכאת הערעור באופן חלקי לבקשת רשות הערעור וקבעה, כי "התיק יושב לבית משפט קמא, אשר ישלים מלאכתו וינמק החלטותיו בעניין צו המניעה והפינוי".
5. ביום 18.8.2021 הוציא מותב זה תחת ידו החלטה מפורטת ומנומקת אשר דחתה את עתירת המבקש ליתן צו מניעה אשר ימנע את פינויו מדירת העיזבון, עד להכרעה סופית בהתנגדותו לצו קיום צוואת המנוחה.
6. לאחר דיון אשר נערך ביום 29.6.2022 במעמד הצדדים ולאחר התרשמות בלתי אמצעית מבעלי הדין, ניתנת כעת החלטה מפורטת לעניין הבקשה לסילוק על הסף.

דיון והכרעה:

1. צו קיום צוואה או צו ירושה מהווים ככלל מעשה בי דין ועיקרון סופיות הדיון חל עליהם.
2. עם זאת, סעיף 72(א) לחוק הירושה תשכ"ה – 1965 תוחם את המסגרת החוקית בגדרה יכול בית המשפט לחרוג מכלל סופיות הדיון ולתקן או לבטל צו קיום/צו ירושה אשר ניתנו:

"נתן רשם לעניני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; ואולם ראה רשם לעניני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט".

1. בנקודה זו ראוי להבהיר כי ביטול צו קיום צוואה או צו ירושה, לא ייעשה כדבר שבשגרה אלא אך ורק במקרים חריגים, בהם מתקיימת מערכת נסיבות מיוחדת.
2. זאת ועוד, בע"א 5640/92 יובל אלוני ואח' נ' באומן, פ"ד מט(5) 373 [פורסם במאגרים המקוונים] (28.4.1996) צוין כי לבית המשפט מוענק שיקול דעת שלא להזדקק לבקשות הביטול אשר נועדו לשנות צו קודם, בשל השתהות בהגשת הבקשה או נסיבות שאינן מוצדקות:

"…אמות המידה להפעלת סמכותו של בית המשפט לתקן או לבטל צו ירושה או צו קיום נקבעו בע"א 516/80 לשינקי ואח' נ' הנאמן על נכסי החייב מנפרד לשינסקי [2], והן ממשיכות לחול גם לאחר תיקון הסעיף בחוק הירושה (תיקון מס' 7), תשמ"ה– .1985על-פי אמות מידה אלה, שומה על בית המשפט, השוקל להפעיל את סמכותו האמורה, להביא בגדר שיקוליו את מידת האיחור בהגשת הבקשה ובהבאת העובדה או הטענה החדשה לפני בית המשפט, וכן את הסברו של המבקש לאיחור בהגשת הבקשה ואת מידת הסבירות של הסבר זה.

עוד יבחן בית המשפט אם בעטיו של האיחור נוצר קושי לברר את עובדות המקרה לאשורן, ובמיוחד אם השהיית הגשת הבקשה מקשה על אחד הצדדים המעוניינים בעיזבון בהבאת חומר הראיות לביסוס טענותיו. על-פי אמות מידה אלה ראוי לבחון גם את הנסיבות הקשורות בהשתהותה הממושכת של המשיבה בהגשת התנגדותה לצוואה".

1. בענייננו ידוע, כי הבקשה לביטול צו קיום הצוואה הוגשה כשנה לאחר נתינתו, כאשר אין מחלוקת כי המבקש היה מודע לעצם הוצאת צו הקיום ואף נתן את הסכמתו וצירף את חתימתו לשתי הבקשות אשר הוגשו על-ידי היורשים – בקשה לצו קיום צוואה ובקשה למינוי מנהל עיזבון. בנוסף, המבקש נהנה בפועל ממימוש העיזבון על פי הצוואה וזאת ללא כל מחאה ו/או הסתייגות.
2. כאמור, עיקר טענות המבקש נסובו על כך שהוא היה שרוי במצב נפשי קשה וכן כי לא היה מודע לזמנים הקבועים בחוק.
3. ובכן, לאחר קיום הדיון במעמד הצדדים ביום 29.6.2022, שוכנעתי מעל לכל ספק, כי המבקש לא היה שרוי במצב נפשי אשר מנע ממנו להגיש את בקשת הביטול. אף אם סבל המבקש מתחושות של עצב ואבל בשל מות הוריו, אלה תגובות רגשיות טבעיות אשר ככלל אינן שוללות שיקול דעת צלול ותקין, בהעדר אינדיקציה ברורה אחרת. במקרה זה כאמור, לא שוכנעתי כי המבקש היה מנוע מלהתנגד לבקשה (לה הסכים במפורש פעמיים!) בזמן אמת או בסמוך אחרי הינתנה.
4. ראה לעניין זה הדברים אשר נאמרו על-ידי המבקש בדיון:

"מצב נפשי ירוד היא מילה מוגזמת….כשמדברים על מצב ירוד, אני לא מקרה פסיכיאטרי, אני אדם שלא מבין מה קורה, עדיין בהלם מהפרידה מההורים, מהדודה. לא ביררתי ולא בדקתי. לא התעניינתי ולא עסקתי בזה. הוזמנתי לפגישה אצלו (מנהל העיזבון מ.ל.) במשרד…לשאלת בית המשפט אם הייתה במצב שלא הייתי מסוגל לחתום על מסמכים, אני משיב שלא, אבל אני חושב שמן הראוי היה להמתין עוד חודשיים לפני שמפילים עלינו את הדבר הזה, להכין אותנו… קראתי את הצוואה והבנתי את תוכן הצוואה. לא הבנתי מה ההשלכות פה, לא יודע מה זה צוואה הדדית…עורך דין שכתב על מצב נפשי ירוד שלי, לא ידע מה הוא כותב. הם אוהבים להגזים לפעמים ואני לא מסכים שיגדירו אותי ככה…" (ההדגשות אינן במקור).

1. עינינו הרואות, כי המבקש לא היה שרוי במצב נפשי קשה או כי לא הבין על מה חותם כאשר נתן את הסכמתו לבקשה לצו קיום צוואה לצד מינוי מנהל עיזבון, אשר יחל בכינוס נכסי העיזבון וחלוקתם.
2. ראה לעניין זה גם הדברים אשר נאמרו על-ידי מנהל העיזבון אשר הותיר רושם מהימן על-בית המשפט בדיון האחרון:

"ש: יש לך התרשמות לגבי מצבו של י'? י' אומר שהוא היה במצב נפשי ירוד?

ת: אני לא ראיתי כלום, אלא ההפך, התייעצות לגבי הכספים, איך להעביר אותם וכד'. לא התרשמתי משום דבר. זה גם קצת מוזר לשמוע את הטענה הזו, כי אם היה במצב נפשי כזה או אחר, אז היה פסיבי אבל פה הוא היה אקטיבי. הוא לא בא וחותם אם היה במצב נפשי כזה, אבל הוא היה אקטיבי. הוא הגיע אלי למשרד ב*** ** לחתום".

1. בכל בנוגע לטענת המבקש לפיה לא היה מודע לזמנים הקבועים בחוק, יש לתת את הדעת להיעדר תום הלב של המבקש אשר זועק לשמיים, כפי שבואר בהרחבה בהחלטה מיום 18.8.2021 ויפורט בקצרה בהחלטה זו.
2. ראשית, המבקש הסכים בזמן אמת לחלוקת כספי הצוואה ההדדית (לה הוא מתנגד כיום):

בחודש 11/2019 הגיש מנהל העיזבון דו"ח מפורט לבית המשפט על כל ההליכים אשר ננקטו, לצד בקשה לחלוקת כספים ליורשים – 170,000 ₪ לכל יורש.

כל היורשים, כולל המבקש, נתנו את הסכמתם לבקשה, ובחודש 2/2020 קיבל כל אחד מהיורשים, וביניהם המבקש, סך של 170,000 ₪ (!).

1. יתר על כן, מהדיון אשר נערך ביום 29.6.2022 עלה כי המבקש הפציר במנהל העיזבון לפעול במהירות ובזריזות ביחס לחלוקת הכספים בהתאם לצוואה, ואף הלין בפניו על הזמן אשר לוקח כדי לאשר את חלוקת הכספים בהתאם לצוואה (אותה צוואה לה הוא מתנגד כעת). ראה למשל הודעת הטקסט מיום 3.2.2020: "מר ס', האם אי אפשר חוץ ממכתב ללכת לשם או לטלפן ולנדנד או להאיץ את התהליכים בדרך כלשהי? יכול להיות שהתיק מונח תחת ערימת תיקים ובגלל זה דוחים את הטיפול בו. בגלל זה הטיפול בו נדחה ונגרר. מה שקוראים בעברית ישראלית סחבת".
2. כאשר נשאל המבקש בדיון מדוע האיץ במנהל העיזבון להזדרז עם חלוקת הכספים, על אף שמדובר בצוואה לה הוא מתנגד כעת, השיב כדלקמן:

"…לגבי עניין הכסף, עורך דין ס' מטעה ומדבר על דברים לא נכונים. לא רצתי וביקשתי שיחלק כספים. היה דיון בתוך המשפחה, בקבוצת ווטצאפ, ש' ששאלה אותו למה יש עיכובים והוא ענה לה ובתוך השיחה הזו הבעתי את דעתי, בתור דעה, וזה הכל…זה להוציא דבר מהקשרו. היה דיון שלא יזמתי אותו, אבל אחותי ש' שחיה ב***** ולא מתמצאת והרגיז אותה שיש סחבת ועיכובים ולכן אמרתי את הדברים האלה...".

1. כפי שצוין עוד בהחלטה המפורטת והמשלימה מיום 18.8.2021, ככל שהיו בפני המבקש ספקות בנוגע לצוואה אשר הוצגה בפניו (לכל המאוחר לאחר מות אמו), הרי שהדעת נותנת כי הוא לא היה נותן את הסכמתו לצו קיום הצוואה ו/או למינוי מנהל העיזבון, אף אם לא היה מגיש התנגדות פוזיטיבית.
2. כמו כן, נטל המבקש בפועל חזקה על רכב המנוחים, אשר הונחל לו במסגרת הצוואה ההדדית וזאת ללא כל הסתייגות או מחאה מצדו.

ראה ידיעתו הפוזיטיבית של המבקש על כך שהרכב הונחל לו במסגרת הצוואה (ציטוט ההודעה מיום 6.3.2019 הלקוחה מהתכתבות של המבקש עם אחותו ש'):

"יש לי חדשות בשבילך. אבא נתן לי הרכב באופן אישי וגם כתב בצוואה…".

ראה גם ההתכתבות בין המבקש לבין היורשת ש' ל'  מיום 12.5.2019:

"אגב, ביום העליה לבית הקברות כשיצאתי מהבי"ח אחרי בקור אצל **** המכונית שבקה. היה חשש שהלך האלטרנטור. הצלחתי להתניע והגעתי ממש בס"ד עד הבית. למחרת ביום הזכרון חשמלאי הרכב בא לחלץ ובמוסך שלו התברר למרבה המזל שהיה צריך רק להחליף רצועות. ב"ה עלה לי רק 350 ₪ ונחסכה ממני הוצאה כבדה של הרבה יותר מאלף שקל".

1. אם כן, יש להורות על סילוקה על הסף של הבקשה לביטול צו קיום צוואה, וזאת הן בשל הגשתה המאוחרת מאוד, בחלוף שנה ממועד מתן הצו והן משום חלוקת הכספים והמיטלטלין בהתאם לצוואה, בהסכמת כלל היורשים, לרבות המבקש ומעורבותו האקטיבית בהליך.
2. נוכח המסקנה אליה הגענו, אין מקום לדון בטענות המבקש ביחס לפגמים כאלה או אחרים בצוואה ההדדית אשר פוסלים אותה, כטענתו. עם זאת, ובשולי הדברים ומבלי להכריע בטענות אלו, יצוין כדלקמן:
   • המבקש טוען באופן לקוני כי האם המנוחה הייתה נתונה להשפעה "בלתי הוגנת" מצד האב המנוח. טיעון זה נטען בעלמא, ללא כל ביסוס בחומר רפואי.
   • בדיון האחרון הוסיף המבקש לטעון בעמימות ובאופן לקוני:

"..לא ידעתי שזה צריך להיות שוויון בין אמא ואבא. המילה השפעה בלתי הוגנת, זו הטענה העיקרית וזו הסיבה שהסיוע המשפטי התיר לי להופיע לדיון הזה…אבא עושה ואמא היא הנהג משנה…".

• הוכחת רכיב ההשפעה הבלתי הוגנת אינו עניין של מה בכך. בעניין זה אין די בטענות לקוניות בדבר "נהג ראשי ונהג משנה", בייחוד כאשר יתר ילדי המנוחים ומרבית הנכדים מתנגדים לביטול צו הקיום ושוללים טיעון זה.
• בע"א 1212/91 קרן לב"י נ' פליציה בינשטוק, פ"ד מח(3) 705 [פורסם במאגרים המקוונים] (28.8.1994) הובהר כי יש להקפיד הקפד היטב ולא לפסול צוואה בשל טענות בשל היעדר כשרות או השפעה בלתי הוגנת:

"מושג הרצון החופשי – והוא חופש הבחירה – הוא אבן היסוד, והצורך בקיומו הוא כה מובן מאליו עד שאין צורך לקרוא בשמו…לעתים, אפשר שאינטרס נוגד ­למשל: אינטרס ההסתמכות – יתמודד עמו, ואפשר אף יכריעו, אך בהיעדר שיקולים שכנגד, יתפוס הרצון החופשי את מקומו ויעצב פניהם של כללי משפט. אמנם כן: נקפיד הקפד היטב ולא נפסול צוואה בשל היעדר כשרות, אלא אם נוכל לקבוע בבירור כי לא רצונו החופשי של הצווה הוא שהכתיב לו את דברו האחרון. רק אם נשתכנע כי דעתו של המצווה טולטלה בחוזקה בידי מחשבות-שווא ובכוחם של תעתועי הזיה, נורה על ביטולה של צוואה, ובמקום של ספק נקיים צוואה ולא נבטלה. ואולם בהשתכנענו כי ידו של המצווה הונעה שלא בידי רצונו החופשי, לא נהסס להורות על ביטולה של צוואה מעיקרה…כללם של דברים: דעתנו היא זו, שלא נכיר בצוואה אלא אם נדע כי פרי היא לרוחו החופשית של המצווה, ואילו צוואה שמחברה כמו הונע בידי כוחות שמעבר לו ­כוחות שהציבו לפניו מציאות מעוותת שאינה בנמצא – לא נכיר בה ונורה על ביטולה מלמפרע כהוראת סעיף 26 לחוק הירושה…להכרזת צוואתו של פלוני כבטלה, אין די בהוכחה כי אותו פלוני נרדף בידי מחשבות-שווא ותעתועי הזיה. הוכחת קיומן של מחשבות-שווא ושל ראיית מציאות מעוותת הינה תנאי הכרחי, אמנם, אך אין די בה; יש להוסיף ולהוכיח כי אותן מחשבות-שווא והזיות תעתועים הן שהוליכו, הלכה למעשה, לכתיבתה של הצוואה כפי שנכתבה. בהיעדר קשר סיבתי בין הזיות מעוותות מציאות לבין תוכנה של צוואה, לא תיפגם כשרותו של מצווה וצוואה לא תוכרז בטלה".

 טיעון המבקש בדבר היות המנוחה נתונה להשפעה בלתי הוגנת, אינו מתיישב עם הודעת הטקסט של המבקש בעצמו מיום 5.9.2018, על פיה אמו המנוחה, הינה אישה דעתנית אשר עומדת על קיום רצונותיה: "אף זקנה בגילה או במצבה היא לא פציינטית קלה. תפסיקו להאשים את אמא. דוקא טוב שהיא כזו שעומדת על דעתה ועל זכויותיה ולא נכנעת ולא מתרשמת מהתנחמדויות…".

לעניין הפגמים הצורניים להם טוען המבקש (אשר גם אם קיימים, אלה פגמים זניחים אשר אינם יורדים לגופו של עניין), דובר רבות בפסיקה כי יש להעדיף השלמה ופירוש אשר יקיים את הצוואה,  מאשר עריכת תיקון אשר יוביל לביטולה של הצוואה (השווה: דנ"א 7818-00 יוסף אהרן נ' אמנון אהרוני, פ"ד נט(6) 653 [פורסם במאגרים המקוונים] (22.3.2005). זאת בייחוד כאשר עורך הצוואה ומנהל העיזבון אשר היה נוכח בעת חתימת הצוואה, העיד באופן כה מהימן ומשכנע בהשיבו לשאלות בית המשפט בדיון מתאריך 29.6.2022, ביחס לרצון המנוחים, אשר הובא בצוואה ההדדית:

"הצוואה נחתמה אצלם בבית, י' ישב בשולחן, ח' ישבה בספה ליד. לפני שעשינו את זה, באתי עם צוואה מוכנה, נפגשנו גם עם י' וגם עם ח', ביחד- לפני המפגשים י' פני אלי יום אחד ואמר שיש צוואה שהכין, שאל אם זה בסדר, הסתכלתי על זה ואמרתי לו שאני לא בטוח, כדאי לעשות. יכול להיות שהיתה עוד בקשה ועוד נכדים, אבל אני זוכר שהיתה צוואה. אחרי זה נפגשתי איתם וזה מה שהם רצו. הם רצו, שניהם, גם היא וגם הוא, שכל העיזבון שלהם יחולק ל-11 הילדים והנכדים. הם התייחסו גם לתכשיטי נשים, גברים, שזה ילך לי' והתייחסות לעניין של לפתוח חשבון לצורך הפקדה, נדמה לי 5,000 דולר, לצורך האזכרות השנתיות שיהיו במהלך השנים. זו היתה הסכמה של שניהם. לא היה כאן משהו חריג או תחושה שמישהו פה לא יודע מה.

ש: ח' היתה שותפה פעילה, העירה הערות?

ת: הדומיננטי היה י'. היה לה קושי בדיבור ובהתנהלות, אבל לאחר שי' אמר מה שאמר, שאל אם זה מקובל עליה והוא אמר לי שכן, שזה מה שהיא רוצה. אני לא זוכר אירוע שגרם לי לחשוב שהיא תחת השפעה או שיש לה איזשהו ספק. שניהם דיברו בראש אחד.

ש: איזה קושי היה לה בדיבור?

ת: אני לא זוכר, היה לה קושי. אני חושב שגם העברית, היה אולי קושי, לא זוכר במדויק. אני זוכר את הסיטואציה שישבנו בסלון, הוא ישב בשולחן, השכן נכנס כעד וח' ישבה בספה ליד.

ש: למה היה צריך לבוא אליהם הביתה ולא במשרד?

ת: המשרד שלי ב*** ** והם גרו ב*****. יש קשר משפחתי. אני זוכר אותם כילד, את האנשים. הם מ*****. אני זוכר אותם כילד שגר ב***. היה ברור שבשלב הזה של החיים, בגיל שלהם, שזו הדרך הנכונה להקל עליהם. אני גם מגיע לעניינים אחרים שיש לי בסביבה.

ש: אתה מכיר את כל המשפחה?

ת: אני מכיר את ההורים, את י' אני זוכר בשם, תמיד דיברו על י' מ'. ש' ל' אני זוכר מלפני שנים, היא היתה עוד ילדה, לא זוכר באיזה הקשר. אני מכיר בשמות, לא בטוח שפגשתי אותם, בטח לא את הנכדים ולא את א'. לא הכרתי אותם קודם…".

• הדברים אמורים ביתר שאת, שכן קיימת צוואה קודמת, מיום 28.6.2005, אשר אושרה בבית הדין הרבני, בנוסח דומה לצוואה ההדדית העדכנית.
•    גם בצוואה הקודמת רצונם של המנוחים היה כי מרבית רכושם יחולק בין ילדיהם, נכדיהם (הקיימים נכון לאותו הזמן) וכן כל נכד אשר ייוולד לאחר מכן, בדומה עד זהה לצוואה העדכנית – מלבד העובדה שבפרק הזמן שחלף נולדו לש' ל' עוד 3 ילדים מלבד נ' נ', אשר נוספו לצוואה ההדדית העדכנית.

עד כאן ההערות מעבר לנדרש בהכרעה זאת, אך למען הסדר הטוב ולשם נראות פני הצדק.

1. סוף דבר, הנני מורה על סילוקה על הסף של הבקשה לביטול צו קיום צוואתה של המנוחה מיום 27.7.2016.
2. המבקש יישא בהוצאות בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק לטובת המשיבים, ביחד ולחוד. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק עד גבייתו המלא בפועל.

המזכירות תמציא  ההחלטה לכלל הגורמים ותסגור את כל התיקים הקשורים.

ניתנה היום, ה' חשוון תשפ"ג, 30 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.